סאטירה
- Identifier
- kbj.doc.0080
- Serial Number
- 80
- Title
- סאטירה
- Date Created
- August 8, 1945
- Creator
- [------]
- Content
-
[עמוד 111]
זאוס:
"מחוז" בוכנוולד...
(סאטירה)
אנחנו מטיילים, קבוצת חברים, לפני זמן לא רב, בערב קיץ יפה ושקט, ומשוחחים. על... על מה, לדעתכם יכולים לשוחח חלוצים רציניים ובעלי מודעות כמונו? רק על עניינים חשובים. על התקופה החדשה המתקרבת, על עבודת הבנייה המחכה לנו בארץ ישראל, ועל עוד בעיות מסוג זה. העשבים מסביב מתלחשים בחשאי, והיערות האפלים מספרים את סודות העבר. ממעל קורצים ומהבהבים הכוכבים הזעירים... ואתה רואה ים, ים גדול ואפל בלילה, ואי שם אונייה, המאירה באורות בהירים ושמחים את החושך הגדול מסביבה. ועל סיפון האונייה מאירים אנשים בתוך שחור הלילה, אנשים השטים לקראת עולם חדש בתקופה חדשה. שקט. הלילה רוחש סודות, היער, והים - ואולי הים האפל האפור שם?
ולפתע:
התדע מי אני?
אני, אני, אני –
התדע מי אני?
אני, אני, אני –
אני בוכנוולדר!
כך מזמר לנו לפתע ר' שמחה. ר' שמחה הוא, למען האמת, יהודי, מעשי, מסתכל על החיים באופן מציאותי, אוהב לכנות כל דבר בשמו הנכון, אך יודע גם להיות רומנטיקן בעיקר כשהוא נמצא בנוכחותו של זוג עיניים כחולות כחולות או כאשר מסביבו לילה רוחש סודות וכוכבים קורצים לו ממעל ... כוכבים מפתים. אז הוא מתחיל לדבר, בשקט, כמו לוחש סוד, מקרוב. הוא מדבר עם הלב, עם הנשמה.... על אודות דברים פשוטים מעשיים, עובדתיים הגיוניים וסבירים, אבל מוזרים: תמיד עם חיוך של פליאה על הפנים, ועיניים כל כך חולמניות ומלאות געגועים... והוא מדבר בקול כל כך עדין ואוהב, עד שנדמה לך שאיזו מנגינה שמיימית זורמת מאי שם.
אני בוכנוולדר.
אנו יודעים זאת היטב. מי לא בוכנוולדר? אבל הוא אומר זאת במתיקות ובסודיות שגורמת לנו להתעניין.
אנחנו חייבים לזכור זאת לנצח – אמר ר' שמחה. שאנחנו כולנו בוכנוולדרים. בכל מקום ותמיד עלינו לספר על כך. ומעל לכל מחוז בוכנוולד הוא נשק בידינו. עם "מחוז" בוכנוולד הזה נגיע לכל מקום ונשיג כל דבר. אתם חושבים שהיו הרבה בוכנוולדים בעולם? יש רק בוכנוולד אחד! יחיד! ואנחנו זכינו בזכייה הגדולה להתענות שם ולחיות שם! אנחנו חייבים להיות גאים בייחוס שלנו: אנחנו בוכנוולדרים... שש שנים! ואנחנו באים ובאים...
את הקיבוץ כפי שאתם יודעים, יצרנו – לחש עוד ר' שמחה - בכוח "מחוז" בוכנוולד שלנו… אירגון בוויימאר בפולדָה תלוי בנכונות של האוכלוסייה הגרמנית, עזרה והגנה של הממשל האמריקאי וכל זה הוא, כפי שאתם יודעים, הודות למוצאנו ממחוז בוכנוולד שלנו. עכשיו עלינו, המשיך ר' שמחה למשוך את חוט המחשבה וחייך במתיקות ושובבות בעיניו – עלינו להמשיך את אותו "מחוז" בוכנוולד. דבר ראשון כשנגיע לארץ ישראל כבר בנמל נצטרך להיות לבושים בבגדים של צברים, בנעליים קרועות, ככל האפשר מראה חיוור ופנים עצובים - זה יעשה את הרושם הרצוי. מייד יגיעו תגובותיהם של היישוב, של הג'וינט, ושל ה"אונררא". יציפו אותנו באין ספור נעליים וסחורות, שיספיקו לנו לכל החיים. כאן אנחנו חייבים לפתח תעמולה בוכנוולדית יוצאת מהכלל. לחזור ולספר ללא הרף את החוויות הנוראות שלנו במחנה הריכוז, ולספר על האכזריות של הנאצים, הכול במילים קשות, להגזים מעט, כדי לעשות את הרושם הנכון.
ב"בית עולים" המשיך ר' שמחה להציג את מהלך מחשבתו הרומנטי – עלינו להוציא לאור כתב עת של בוכנוולד, שיהיה ערוך ברוח "מחוז" בוכנוולד. החוג הדרמטי שלנו יתגייס גם הוא לעבודה, ויציג על כל במה אפשרית תמונות נוראות מהגטאות – מהמחנות, כך שהקהל יישב בשקט ויחשוב עלינו: "או, מלאכים, מה שהם עברו." ולא שום דבר אחר. ואנחנו מבחינתנו העיקר שזה ייראה עוד ועוד אם אתם מבינים אותי. תעמולת בוכנוולד במימדים גדולים.
צריך להביא לידי ביטוי "מחוז" בוכנוולד ענק.
ואתם תראו - הוסיף ולחש ר' שמחה - הקרן הקיימת תפקיד בידינו אדמה עבור קיבוץ בוכנוולד. יהיה שם אוויר מתאים, עצים ירוקים רבים, ומסביב פרדסים. זה הרי ברור: אחרי כל מה שקרה בבוכנוולד אחרי הרעב בגטו הצפוף או האוויר במחנה ואחרי כל אנחות הרעב, עלינו סוף סוף לנשום בחופשיות ולחטוף איזה תפוז למען הלבבות הדוויים.... קרן היסוד תיתן לכל אחד מאיתנו דירה עם שלושה חדרים, מטבח, מרפסת ובחורה (הם וודאי יודעים שיש לנו תשוקה לנשים)- כל זאת כדי להרגיע את עצבינו.
[עמוד 113]
ר' שמחה השתתק זמן מה. הרהר במשהו. כולם הקשיבו קשב רב. והמשיכו להרהר בשקט החשאי של הלילה.
עד מהרה נשמע שוב קולו העדין הסנטימנטלי והמלודי:
אחת מהתעשיות הכבדות הגרמניות, שהושמדה, תשלח לנו הנה טרקטורים מיוחדים ומכונות שיעבדו בעצמן את השדות. ואז יבואו אלינו ללא הרף אורחים רמי מעלה, רבנים אמריקאיים, והם יביאו לנו מכל טוב. יהיו הרבה דברים ואני חוזר ומסביר שוב: אנחנו נעמוד במרכז ההתעניינות העולמית. אנחנו נהפוך לשם דבר, והעיקר – נחזיק בכל יכולתנו, בחוזקה ולאורך זמן את "מחוז" בוכנוולד.
הוא סיים לפתע את דבריו. האם עברה בו המחשבה שהרחיק לכת בתיאור ה"מחוז" הזה? אולי ציפה להסכמה של החברים? אבל הוא לא הוסיף דבר. רק הכוכבים בשמיים קרצו ממעל.
החברים המשיכו ללכת שקטים אל מבנה הקיבוץ, הוגים ומחייכים אודות המשימה החדשה של ר' שמחה, על "מחוז" בוכנוולד.
זאוס.
גרינגסהוף, 8 באוגוסט 1945 - Is Part Of
- יומן קיבוץ בוכנוולד - חלק ראשון
- Original Language
- יידיש
- Translator
- רחל שליטא
- Date
- August 8, 1945
- Type
- רשומה
Position: 0 (0 views)



