חג הקציר · יומן קיבוץ בוכנוולד

Identifier

kbj.doc.0109

Serial Number

109

Title

חג הקציר

Date Created

August 1945

Creator

[------]

Content

חג הקציר
למרבה הצער עלינו להודות שבעברנו הקרוב והרחוק לא היה לחג כזה מקום. הוא היה זר עבורנו. אלומות של שיפון, חיטה ושיבולת שועל? באופן כללי לא חשבנו על סמל כזה, לא הגענו לחשוב על כך. היינו מנותקים מהאדמה באשמת ההיסטוריה ובאשמתנו אנו – לא היה לנו כל דבר משותף עם שיבולים, עם אלומות.
חבל, חבל מאוד, מפני שכל כך הרבה קסם יש בכך, כל כך הרבה יופי! ובריאות של עם נמצאת באלומות השיבולים - מבחינה כלכלית, מוסרית ורוחנית.
את הייצור אנחנו מחלקים לשלב ראשון ושלב שני. השלב הראשון של הייצור הוא עיבוד האדמה, גידול כבשים וכדומה. השלב השני של הייצור הוא כבר ייצור של צמר מעובד מהצמר הגולמי, ותהליכי ייצור דומים. ואחר כך זה עובר לתעשייה הגדולה, למסחר, לפונקציות של האינטליגנציה. ואלה הם כבר שלבי הייצור המאוחרים. ברור שהמאוחרים אינם יכולים להתקיים בלי הראשונים, אבל שלבי הייצור הראשונים תלויים במידה רבה בשלבים שאחריהם. איך יכולה להתקיים כלכלה בריאה בתוך חברה או עם שאין ברשותו אדמה, שאינו יכול להיות ייצרני על אדמתו, שעוסק רק בשלבים המאוחרים של תהליך היצור, ובכך תלוי מבחינה כלכלית בקבוצות אחרות בחברה?
המורל הבריא ביותר קשור לעבודת האדמה. אינני צריך להכביר מילים על כך. [עמוד 158] אני אעמיד לנגד עיניכם את המסחר מול עבודת האדמה, והדבר יתברר: היכן יכול עובד אדמה למצוא בקלות את האינסטינקטים האנושיים הבלתי הגונים? המסחר מאפשר כל כך הרבה הזדמנויות להונות ולרמות – כך שהדבר לא ישפיע על החברה שעוסקת בו לדורותיה. חייבת להיות מידה מסוימת של חוסר מוסריות בחברה במובן הזה.
וכפי הנראה עם שמורכב במידה רבה מאינטליגנציה, אינו יכול לתמוך בעובדי אדמה בריאים בתוכו. אין צורך לחקור כאן יותר מדי, אנחנו יכולים להבהיר מה שראינו: עם כזה תלוי באוויר.
מתפלפל על תיאוריות שכמעט אף פעם אי אפשר ליישם בפרקטיקה. מוגזמות בעיקר במובן התיאורטי, ובמה עוד נוכל להבחין? עושים פוליטיקה, באופן מוגזם עושים פוליטיקה. עשרות מפלגות (אם לא מאות) ועשרות סיעות בתוך המפלגות, אחד מושך הנה, השני מושך לשם. מגיעים לוויכוחים. העם אינו מרוויח מכך שום דבר טוב. באופן כללי מתרחש דבר אחר, כאשר לאינטליגנציה של עם יש בסיס, יסוד: אדמה. האדמה היא הקרקע של העבודה אפילו עבור האינטליגנציה.
ברור לכולם שמה שאמרתי מבטא גם את ההבדל בין העם היהודי לעומת העמים האחרים. לעמים האחרים יש אדמה, הם חשים במידה רבה בריאים. ואנחנו, יהודים? – אנחנו תמיד עם שתלוי באוויר, שעבורו כמעט הכול הוא לא מוסרי, לא בריא. מפני שאין לנו אדמה. - - -
ההיסטוריה עשתה לנו דווקא, לקחה מאיתנו את האדמה שפעם היתה לנו. יצאנו לגלות, בתוך ארצות שהאוכלוסייה שלהן כבר היתה שקועה עמוק בתהליך הייצור מהאדמה באופן טבעי, אם היו כמה שלבי ייצור שעדיין לא אויישו, הם היו השלבים המאוחרים ולא הראשונים. ברור מאליו שאנחנו היהודים היינו צריכים לקחת את השלבים של הייצור שהיו אפשריים עבורנו עדיין ולכן כולנו הורחקנו מהאדמה. אין זאת אשמתנו, זה לא יכול היה להיות אחרת.
אולם אנחנו יודעים שבעבר האדמה היתה קרובה מאוד אלינו, אז כשהיתה לנו ארץ משלנו. אז חג הקציר היה קרוב אלינו, אלומות השיבולים, הטבע...
סערה היסטורית הרחיקה אותנו מהאדמה. כעת חיינו סערה היסטורית שנייה, שצריכה לקרב אותנו בחזרה לאדמה. אל המחשבה על אדמה היא כבר קירבה אותנו. עכשיו אנחנו צריכים לפעול במעשים לאור המחשבה הזאת.
אנחנו, חברים מ"קיבוץ בוכנוולד" עשינו את ההתחלה. הבאנו תבואה בשמש החמה, העמדנו ערמות, והובלנו את התבואה לאסמים, עבורנו הטבע כבר קרוב יותר. הבה נאגד את אגודת השיבולים הסמלית.
אברהם גוטליב
גרינגסהוף , אוגוסט 1945

Is Part Of

יומן קיבוץ בוכנוולד - חלק ראשון

Original Language

יידיש

Translator

רחל שליטא

Pages

157

158

Date

August 1945