11.08.1945 | כרוניקה של הקיבוץ · יומן קיבוץ בוכנוולד

Identifier

kbj.doc.0102

Serial Number

102

Title

11.08.1945 | כרוניקה של הקיבוץ

Date Created

August 11, 1945

Creator

[------]

Content

שבת בבוקר (ה 11 באוגוסט) כשהקיבוץ עדיין ישן (בשבת כולם מרשים לעצמם לישון עד מאוחר, רק בודדים עבדו במטבח, עם הסוסים, עם החזירים ועם הפרות) הצטלצלו מרחוק קולות שירה, קולות רבים. החברים שהיו ערים הבחינו בקבוצה של נערים ונערות מתקרבים אלינו בדרך, במעלה ההר, תוך שירה. יצאנו לקראתם: "שלום!" - - -
שבת לפנות ערב. עונג שבת (שלא היה מאוד מוצלח) זה עתה הסתיים, נפתחת הדלת ונכנסת נערה קטנה עם "שלום!" בקול רם. מייד אחריה נער, ועוד נערה ועוד נער ועוד נערה וכולם קוראים בקול "שלום" ומברכים את כולם. זוהי הקבוצה השנייה מהחלוץ של בלזן ברגן. הם מתנשקים עם חבריהם שהגיעו כבר בבוקר ומייד לאחר שמצאו מקום להניח את חבילותיהם הקטנות התחילו לרקוד בהתלהבות "ג׳ונגליה". כל כך הרבה אנרגיה, התלהבות והעזה יצאה מהחבורה שזה עתה הגיעה, שאנחנו, בעלי הבתים הוותיקים נשארו עומדים מבולבלים ומבוישים!
הגיעו אלינו חברים נוספים מבלזן ברגן, כדי שחלקם ייסעו איתנו לארץ ישראל, והשאר יישארו בקיבוץ אחרינו, מפני שאנחנו רוצים שקבוץ "בוכנוולד" ימשיך להתקיים כך גם אחרינו. ביום ראשון במשך היום הם אמרו שרוצים לקיים איתנו יחד שיחה כללית, כדי לשוחח איתנו על משהו (בשיחה בערב הקודם הם לא נכחו). קבענו את השיחה לערב של אותו היום.
התכנסה כל החבורה, החברים מגרינגסהוף והחבורה מבלזן ברגן. החבר הרברט מבלזן ברגן קיבל את רשות הדיבור מראש הקיבוץ החבר תידור, ופתח בנאום של ברכות. אבל איזה נאום! נבהלנו והשתוממנו ממה ששמענו! הוא זרק בפנינו דברים, שכלל לא ידענו עליהם: חלק ניכר מאיתנו לא ראוי לעלות לארץ ישראל, ואנחנו צריכים טוב לחשוב כי אולי כדאי להשאיר חלק מהחברים במקום ולקחת איתנו חברים שאינם [עמוד 147] מתוך הקיבוץ אבל היו במשך שנים רבות אקטיביים בתנועה הציונית, לדוגמה אלה שנמצאים היום בבלזן ברגן. בכך הוא פגע בחברים מקיבוץ "בוכנוולד". הוא גם דיבר על כך ששמע שאנחנו רוצים לבזוז את חוות גרינגסהוף לפני שאנחנו נוסעים והזהיר אותנו שלא נעשה זאת, מפני שאת הכול נוכל להשיג גם בארץ ישראל. אנחנו צריכים לזכור את החווה הזאת. ואז הוא דיבר על דברים שונים ואני כבר לא זוכר כלום כדי לדווח אבל דברים שזעזעו אותנו ופשוט העליבו. אבל לא התעצבנו כל כך על אורחינו מבלזן ברגן, כמו על חבר הקיבוץ שלנו ארתור פוזננסקי. לא היה קשה לזהות בדברים של החבר הרברט את הדברים של ארתור שלנו.
חברנו ארתור היה מהתחלה בוועד. החשבנו אותו לחבר טוב, אם כי היו אליו הרבה טענות. בעיקר הטענה שהייתה לו מנטליות שונה לגמרי מאיתנו, כיהודי גרמני, ואליו כפרט. הוא תמיד מספר לנו על חלוציות (שנמצאת אי שם על ענן מסתמא, על כל פנים לא על האדמה בצורה שבה הוא מציג אותה) והוא מסתובב עם חיוך אירוני על הפנים, צוחק מכולם, על מה שאנחנו עושים, מבקר. הוא עצמו לא עשה כלום. לא פיזי ולא עזר לחברים בתחום אחר – רק לדבר הוא מדבר הרבה על חברות ומבקר אותנו שאנחנו לא חבריים. כך הוא הסתובב עם החיוכון הזה שלו, ויצר את הרושם של אדם שמאציל עלינו בערכו הרב בניגוד אלינו, האנשים הפשוטים. ואנחנו סלחנו לו מפני שהערכנו את הידע הרב שלו, ואת האידיאליזם שלו (למרות שאף פעם לא יכול היה לשלב בין האידיאליזם והריאליזם וגם לעולם לא יוכל). הוא היה בוועד הקיבוץ, הלך איתנו יחד את הדרך מאז השחרור. מאז שקיבלנו סרטיפיקטים ועמדו שתי בעיות: למצוא כמה חברות שמתאימות ללכת איתנו לארץ על חשבון כמה סרטיפיקטים חופשיים, ולמצוא אנשים שימשיכו לבנות את הקיבוץ בוכנוולד בגרינגסהוף לאחר עזיבתנו. החבר ארתור התנדב מרצונו לנסוע לבלזן ברגן עם המשלחת למצוא את החומר המתאים. וכך הוא סיפר שיש שם קבוצה של חברים וחברות שבעה במספר שהם חברים ותיקים שלו, שהוא מכיר שנים רבות וערב להם שהם [עמוד 164] אנשים בעלי ערך. כבר ידענו על הקבוצה, אבל גם ידענו שהאנשים האלה הם יחד עם עוד חברים רבים אחרים (גם הם מפולין) והם בונים את "החלוץ". ודאגנו שהוא ייקח בחשבון את כל החבורה ולא רק את חבריו האישיים. הוא לא הבטיח דבר ברור ולכן נסע איתו גם החבר שמחה דימנט. החבר ארתור התנהג אז באופן לא טקטי כשהודיע שהוא לא ייסע איתנו לארץ אלא יישאר בקיבוץ עם החברים שלו. זה היה בדיוק כאילו הוא אמר שקודם הוא מצא אותנו במקרה, או מפני שלא היה לו איפה להיות, ועכשיו כשמצא את החברים האמיתיים שלו, שאיתם הוא קשור, הוא עוזב אותנו. זוהי עריקה. - - החברים מבלזן ברגן הגיעו. ציפינו להם כאל חברים שווים וללא מחלוקת. אבל ביום ראשון אפשר היה לחוש קור מצידם, לא ידענו מה זה. הם דנו כל היום, ערכו שיחות, ובמשך כל היום שוחח איתם גם החבר ארתור. מה שלא ידענו, גם לא חשבנו יותר מדי. אבל עכשיו הבנו הכול. במבטו החולני על העולם, על אנשים ועלינו, ארתור יצר רושם מוזר עלינו ועכשיו דיבר עלינו באופן בלתי הולם עם חבריו. שני פשעים הוא עשה כלפינו החבר ארתור. קודם כל הוא דיבר עלינו עם אנשים מהחוץ. נראה שארתור פתאום מחשיב את האונייה שלנו כשוקעת והוא הולך בשלווה לאונייה שנייה שעוברת בדיוק בדרך, ועוזר בכך להטביע את האונייה שלנו. את זה הוא עושה כחבר... חבר ועד. הפשע השני הוא: הוא סיפר עלינו שקרים, ויצר אצל החברים החדשים רושם שבדיוק לא היה טוב שיקבלו עלינו.

Is Part Of

יומן קיבוץ בוכנוולד - חלק ראשון

Original Language

יידיש

Translator

רחל שליטא

Pages

146

147

Date

August 11, 1945